Eremo di San Michele

ארמו די סן מיקלה שוכן על מדרון מעל סנרמו, בגובה של יותר משש מאות מטרים, מוקף בצמחייה ים־תיכונית. שביל העובר בתוך הצמחייה מוביל אל החצר, שממנה נפרשים סנרמו והים במבט רחב. המבנה הוא אתר דתי עתיק, שמקורותיו מיוחסים ככל הנראה לימי הביניים המוקדמים.

נזירים מפרובאנס הקימו כאן כנראה מנזר שהוקדש למלאך מיכאל, והוא השתנה במשך מאות שנים עד שנעזב ונעשה מוזנח. בין 1855 ל־1860 שיקם אותו הרוזן הוונציאני מיקלה טופטי, שחי כאן בגלות כ־11 שנים עד מותו ב־1866. הכנסייה הקטנה שומרת על מזבחות עץ, כותרות מגולפות, ריהוט עתיק וחדר אוכל מנזרי עם רצפת לוחות גרניט. בקריפטה נמצאים אגן מים קדושים, ציור של המדונה והילד עם דמויות קדושות, וכן מזבח ושני מזבחות צדדיים מחלקי קרמיקה שניצלו מווילה שנהרסה בסנרמו.

בחוץ ניצב סלע גדול ובו שקעים ותעלה קטנה, כנראה מן התקופה הפרהיסטורית. שרידי המנזר, סיפורו של טופטי והנוף אל הים מתחברים כאן בפינה שקטה של גבעות סנרמו.