Hôtel de Sully

מלון דה סולי ניצב בפריז ומציג אדריכלות בסגנון לואי השלושה־עשר. הוא נבנה בין 1624 ל־1630 עבור הכספן העשיר מסמה גאלה. את תכנונו מייחסים לאדריכל ז׳אן אנדרואה דו סרזו, שפעל בראשית המאה השבע־עשרה. מיקומו נבחר כדי לאפשר גישה לכיכר המלכותית, שנקראת כיום כיכר ווז׳. באותה תקופה משכה הכיכר את בני האצולה הגבוהה בפריז. בשנת 1634 רכש את האחוזה מקסימיליאן דה בטון, דוכס סולי. הוא השלים את עיצוב הפנים ובילה שם את שנותיו האחרונות. משפחת סולי החזיקה במבנה עד המאה השמונה־עשרה, ולאחר מכן הוא עבר כמה בעלים. בשנת 1660 נוספה לו אגף, שתכנונם מיוחס ככל הנראה לסימון למבר ולפרנסואה לה וו. במהלך המאה התשע־עשרה שימש המבנה גם נכס להשקעה, ועבר שינויים עבור דיירים שונים. בשנת 1862 הוכרז מלון דה סולי אתר מורשת היסטורי, ותהליכי השימור שלו החלו. המדינה רכשה אותו בשנת 1944, ותוכנית שיקום מקיפה הושלמה בשנת 1973. מאז 1967 מאכלס המבנה את המרכז הלאומי למונומנטים, האחראי לניהול אתרים היסטוריים בצרפת. האחוזה כוללת גן, אורנז׳רי וחנות ספרים המתמקדת בצרפת ובפריז. הגן והאורנז׳רי מוסיפים למבנה מרחב שבו האדריכלות פוגשת את הצמחייה. כך מספר מלון דה סולי את תולדותיה של פריז דרך מבנה, בעלים ושכבות שימור.