Église Saint-Roch

כנסיית סן־רוק, Église Saint-Roch, ניצבת ברובע הראשון של פריז ומשלבת אדריכלות בארוקית וקלאסית. בנייתה החלה בשנת 1653, והאבן הראשונה הונחה בידי לואי הארבעה עשר. ז׳אק למרסייה תכנן אותה בתחילה, בהשראת עבודתו בקפלה בעלת הכיפה של הסורבון. קשיי מימון עצרו את העבודות, והן חודשו בשנת 1701 בהנהגת ז׳ול הארדואן־מנסאר. האדריכל הוסיף את קפלת הבתולה, בעוד שהחזית הושלמה בשנת 1739 עם עמודים דוריים וקורינתיים.

אורכה מגיע ל־126 מטרים, ובתוכה נפרש חלל בעל תכנית גותית המזכירה את נוטרדאם. הספינה המרכזית מציגה עמודים דוריים, והקפלות מעוטרות בכיפות, פסלים ויצירות אמנות. אטיין־לואי בולה ואטיין־מוריס פלקונה עיצבו קפלות המבטאות את ההתגלמות, את הטרנסובסטנציאציה ואת הגאולה. במהלך המהפכה הצרפתית ירו כאן תותחיו של נפוליאון בונפרטה לעבר הכוחות המלוכניים, באירוע 13 בוונדמייר. הכנסייה נסגרה ונשדדה מיצירותיה, אך בשנת 1801 הוחזרה לפולחן, ויצירות מכנסיות שנהרסו מצאו בה מקום חדש. העוגב הגדול, שנבנה בשנת 1752, נבנה מחדש בשנת 1826 לאחר שניזוק בתקופת המהפכה.