Dreifaltigkeitskirche

כנסיית Dreifaltigkeitskirche ניצבת במינכן ומציגה אדריכלות בארוקית בווארית, שתוכננה בידי ג’ובאני אנטוניו ויסקרדי. בנייתה נמשכה בין 1711 ל־1718.

הכנסייה הוקמה ככנסיית נדר לכבוד השילוש הקדוש, בתקופת מלחמת הירושה הספרדית. היא הייתה המבנה הראשון במינכן שאימץ את סגנון הבארוק המאוחר.

לאחר מותו של ויסקרדי ב־1713, אנריקו צוקאלי המשיך את העבודה והשלים את המבנה המרכזי. הכיפה והכניסה המעוטרת מושכות את המבט.

החזית הדרומית מציגה עיצוב דו־צדדי בולט, ואילו פנים הכנסייה מציג יצירות של כמה אמנים. ציור הכיפה של קוסמאס דמיאן אסאם נמצא במרכז המכלול.

הפרסקו מתאר מלאכים, מידות טובות, שליחים וקדושים הסוגדים לשילוש הקדוש. אסאם השלים את היצירה בין 1714 ל־1715.

יוזף רופיני, אנדראס פייסטנברגר, יוהאן בפטיסט שטראוב ויוהאן גאורג באדר הוסיפו עבודות לחלל הפנים. כך הפכה הכנסייה לגלריה של אמנות בארוקית.

Dreifaltigkeitskirche שרדה את ההפצצות במלחמת העולם השנייה, ונחשבה לכנסייה היחידה במרכז מינכן שעשתה זאת. כיום היא משמשת ככנסיית מנזר לנזירי הכרמליתים.

הכנסייה משתייכת גם לקהילת מטרופולין גבירתנו המבורכת, ומחברת בין אמנות, אמונה והיסטוריה מקומית.