Chiesa parrocchiale di Sant'Agnese Vergine e Martire

ברובע ויאלבה שבצפון-מערב מילאנו ניצבת הכנסייה הקהילתית של סנט'אנייזה הבתולה והמרטירית. היא קמה בשנת 1955, כחלק מתוכנית עירונית שסיפקה לאזור דיור ומוסדות ציבור. בעיר שבה קתדרלות חולקות רחובות עם כנסיות שכונה, זו דוגמה בולטת לאדריכלות של אמצע המאה העשרים. את התכנון חתמו שני אדריכלים, אמוס אדאלו ואנטונלו וינצ'נטי, והם עיצבו אולם יחיד שצורתו צלב לטיני מסורתי.

בחזית מתנשאים שישה עמודי בטון מזוין, וקורה אחת מחברת ביניהם ויוצרת מעין מסך לפני קיר הפנים. על הקיר שהמסך מסתיר חלקית תגלו פרסקו של האמן נאונאטו ניקולו. הוא מתאר סצנות מחייה של אגנס הקדושה, שהעניקה למקום את שמה. בפנים שוררת אווירה פשוטה ואלגנטית: עמודי המבנה מקציבים את החלל ומקנים לו תחושת סדר ויציבות. אור יום נכנס דרך חלונות המשולבים מתחת לשיפועי הגג ולצד המזבח, מאיר את האולם באופן טבעי ומשרה שלווה מהורהרת.

שתי אכסדרות, מעברים מקורים הנשענים על עמודים או קשתות, מחברות את הכנסייה אל בנייני הקהילה שסביבה. בין עמודיהן נפרשים שני גנים שקטים, מקום מפלט להתכנסויות ולהתבוננות.