Basilica di San Vittore al Corpo

בזיליקת סן ויטורה אל קורפו ניצבת במרכז מילאנו, ככנסייה קתולית שעברה תמורות רבות מאז המאה הרביעית. חזיתה והמבנה הנוכחי משקפים בעיקר את השינויים שנעשו במאות השש־עשרה והשבע־עשרה. לצד הכנסייה פעל מנזר של נזירים אוליבטנים, וחלק ממנו משמש מאז 1947 את המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה.

מתחת למדרגות נחשפו יסודותיו של מאוזוליאום קיסרי מתומן, שעוטר בשיש ובפסיפסים. ייתכן שהמבנה נועד לקיסר מקסימיאנוס, אך ולנטיניאנוס השני הוא הנקבר הראשון הידוע בו. בחצר המוזיאון נראים שרידי מתחם עם מגדלים חצי־עגולים, שנועד כנראה להגן על המאוזוליאום. מסורת מקומית קושרת את הבזיליקה הקדומה ל־basilica portiana ולפולחן הקדושים הנוצרים, אף שהזיהוי ההיסטורי עדיין שנוי במחלוקת.

הכנסייה החדשה החלה להיבנות בשנת 1560, בתכנון שבו השתתפו וינצ'נצו סרגני וגלאצו אלסי. בפנים נפרשים שלושה אולמות בתכנית של צלב לטיני, המופרדים באומנות קורינתיות. קמרון החבית המכוסה של הספינה המרכזית מציג דמויות קדושים, וארבעה עמודים גדולים נושאים את הכיפה שמעל בית הרוחב והאפסיס. מתחת לאולם המרכזי מסתתרת קריפטה בעלת שלושה אולמות, הנשענת על עמודי גרניט טוסקני.