Moritzbastei

מוריצבאסטיי שבלייפציג היא השריד האחרון לביצורי העיר העתיקים, ומציגה קירות רנסאנסיים וחללים מקומרים מתחת לפני הרחוב. הבסטיון נבנה בין 1551 ל־1554 בהשגחת ראש העיר הירונימוס לוטר, לאחר שההגנות נפגעו במלחמת שמלקלדן. שמו מנציח את הנסיך הבוחר מוריץ מסקסוניה, שהורה לשקם את חומות לייפציג.

ב־1642 הסתערו על הבסטיון במהלך מלחמת שלושים השנים, ובמאה השמונה עשרה הוא איבד את תפקידו הצבאי. אחר כך שימש כמחסן לסחורות וכמקום עבודה ליצרן פעמונים ולמדפיס, ומעל מרתפיו נבנה בית הספר הציבורי הראשון של לייפציג. בית הספר פעל בין 1796 ל־1834, והיה הראשון בגרמניה שלא הפריד תלמידים לפי השתייכות דתית. לאחר שהמבנה נהרס ב־1943, מילאו ההריסות את חדרי המרתף וקברו את הבסטיון למשך שנים.

סטודנטים מאוניברסיטת לייפציג גילו את השרידים מחדש בתחילת שנות השבעים, ויותר מ־30,000 מהם השתתפו בשיקום המקום כמועדון סטודנטים. כיום פועל כאן מרכז תרבות עם לילות מועדון, מוזיקה חיה, ערבי שירה, הקרנות סרטים ובית קפה, פאב ומרפסת קיץ. הקשר לאוניברסיטה נשמר באמצעות נציגות הסטודנטים והנהלת האוניברסיטה, בתוך חללים היסטוריים שיכולים לארח עד 1,200 אנשים.