Siebleber Teich

זיבּלֶבֶּר טייך הוא בריכה רדודה ושקטה בגרמניה, המוקפת בסוללות עתיקות, כרי אחו, קנים ושורות עצים ותיקים. מימיה משקפים נוף שעוצב בידי אדם, אך הטבע שב וממלא אותו בחיים. הביצה הקדומה נותרה שריד לאגם מתקופת הקרח, שנעלם בהדרגה במשך אלפי שנים.

בסוף המאה השבע־עשרה הורו השלטונות לנקז את האזור, ובשנת 1717 החלו חיילים לחפור את האגן בעזרת אתים ומריצות. שטח הבריכה משתרע על יותר מתשעים אלף מטרים רבועים, וסוללותיה נבנו כדי ליצור בריכת דגים עבור קרפיונים, זאבים, טנְכים ודגים נוספים. לאורך הגדות ניטעו ערבות, אלונים ותרזה, ובהן יותר מ־240 עצי תרזה שנשתלו משנת 1724.

גידול הדגים ידע שנים של שפע לצד נזקים שנגרמו בחורפים קשים, בשיטפונות ובבצורות. ניסיונות לגדל ירקות, לנהל שטחי ציד ולנצל את הקנים לא עצרו את התפשטות הצמחייה והמים. כיום הבריכה נמצאת בלב שמורת טבע המשתרעת על יותר מ־27 הקטרים, ובה חיים צפרדעי ביצה נדירים, ציפורים, קנים ואצות נדירות. કેટલાક מעצי התרזה העתיקים עדיין עומדים לצד המים, ומחברים בין עבודת החפירה של 1717 לבין השיקום השקט של הטבע.