Mikwe

מיקווה ארפורט היא בית מרחץ יהודי־ימי־ביניימי ברובע היהודי של ארפורט, לצד בית הכנסת ובית העלמין. המבנה שימש לטבילה פולחנית במים זורמים, שהגיעו בשפע מקרבתו לנהר גרה. קירות אבן הגיר והקמרון מכסים חלל שאורכו תשעה מטרים ורוחבו שלושה מטרים.

תולדותיו מתחילות במאה השתים־עשרה, ומסמכים מאמצע המאה השלוש־עשרה מתעדים תשלומי מס של הקהילה לבישוף ובהמשך לעיר. יהודים ונוצרים חיו בצפיפות זה לצד זה בסביבה העירונית הזאת. לאחר גירוש יהודי ארפורט בשנת 1453 התמלא המקום והוסב למרתף, ואש העיר בשנת 1472 חוללה בו שינויים נוספים. המרתף נשאר בשימוש עד שנות הארבעים של המאה העשרים, והמקום התגלה מחדש בחפירות ארכאולוגיות בשנת 2007. כיום המיקווה נמנית עם אתרי המורשת העולמית של אונסק״ו בעיר, ואפשר להביט בה דרך חלון בתקרת מבנה המגן במסגרת סיורים מודרכים.