Martin-Luther-Kirche

כנסיית מרטין לותר בולטת מעל בתי העיר ההיסטוריים, עם צריח אבן חול המתנשא לגובה שמונים ואחד מטרים. הקהילה הצומחת הקימה אותה בשלהי המאה התשע עשרה. האדריכלים ארנסט גיזה ופאול ויידנר תכננו את המבנה, שנבנה בין 1883 ל־1887 בסגנון המשלב נאו־רומנסקי ונאו־גותי. הקשתות המעוגלות פוגשות כאן קווים אנכיים, במיוחד במגדל הגבוה. בפנים נפתח חלל רחב, ובו טרנספט בולט, חלונות עגולים גדולים ופרטים מקוריים רבים. חלונות הוויטראז׳ של אנטון דיטריך וברונו קרל אורבן מוסיפים צבע לאור החודר פנימה.

הכנסייה ניזוקה מעט במלחמת העולם השנייה, ולכן פנים המבנה השתמר במידה רבה. שעון המגדל משנת 1886 משלים את הפרטים ההיסטוריים של המקום. עוגב יהליך, שנבנה בשנת 1887 והורחב פעמים רבות, נמנה עם העוגבים הגדולים בעיר ומופעל באמצעות מערכת חשמלית. שישים הרשמים שלו יוצרים מגוון צלילים המשמש את הכנסייה בקונצרטים ובתפילות. פעמוני הכנסייה מפיקים יחד אקורד משולש בסולם רה מז׳ור, והצליל שלהם מחבר בין ברונזה ליציקת ברזל. הבניין נגיש לכיסאות גלגלים, ומשמר באמצעות האבן, הזכוכית והמוזיקה את מסורת הקהילה המקומית.