Eremo di San Donato

ארמו די סן דונאטו הוא מנזר פרנציסקני לשעבר בעיר קומו, שנבנה במאה החמש־עשרה והוסב בהמשך למתחם מגורים. המתחם ניצב על שלוחה סלעית באזור גרצולה, בגובה של כ־453 מטרים מעל פני הים. הדרך העתיקה בין ברונאטה לקומו עוברת כאן, והאתר נמצא בערך בשליש הדרך העולה מהעיר. במקום קיימת מערה טבעית, ששימשה נזירים מתבודדים ונקראת כיום גרוטה דל ביאטו ירמיה. בתוך המערה מוצבים שני פסלי קדושים, ואחד מהם איבד את ראשו בתקופה הנפוליאונית. במאה השביעית עמד כאן מגדל איתות מבוצר, שהיה קשור לקסטלו בראדלו והפך מאוחר יותר למגדל פעמונים. האתר השתייך תחילה למנזר בנדיקטיני, ובשנת 1435 עבר לפרנציסקנים של המסדר השלישי. הכנסייה נותרה החלק היחיד במתחם המשמש לתפקידו המקורי גם כיום. היא כוללת אולם יחיד, קפלה צדדית ואפסיס המכוסה בקמרון דמוי מטרייה, וממנה נשקפים קומו והאגם. הבישוף ג'ובאני אנטוניו וולפי קידש אותה מחדש בשנת 1565, לאחר שהכנסייה הורחבה. בשנת 1772 בוטל המנזר, ובשנת 1780 נמכר המתחם לבעלים פרטיים והפך לבית מגורים. בשנות השמונים חולק הנכס לשנים־עשר בתי דירות עצמאיים. הכומר דון ג'וזפה ברנאקוני התגורר כאן לאחר מלחמות העצמאות האיטלקית, ומת בהרמיטאז' בשנת 1923 בגיל 98.